אסון הילולת ל"ג בעומר במירון לא היה רק האסון האזרחי הקשה ביותר בתולדות ישראל, הוא גם היה אירוע שהדגים לכל אזרח מדוע העובדה שמוקד 101 נשלט באופן בלעדי על-ידי ארגון אחד (מד"א) גורמת לסיכון חיים.
אם נביט אל מצבת האמבולנסים לאורך כביש 85 (עכו-צפת) נגלה כי על כל אמבולנס של מד"א יש לפחות שני אמבולנסים של עמותות, חברות או ארגונים אחרים המנותקים מהשירות הטלפוני ומהאפליקציה 101. על-פי רוב מדובר בארגונים פרטיים בקהילות יהודיות וערביות המחזיקים ברישיון ממשרד הבריאות וחלקם אף מוכרים מנויים. עיקר פעילותם היא באזורים שבהם פריסת מד"א דלילה ולא מאפשרת מענה אמיתי. כל תושב בקעת סכנין למשל יודע שאם יקרה משהו לו או ליקיריו – לא כדאי לחכות למד"א.
עוד לפני אסון מירון, משרד הבריאות ומד"א ידעו כי ארגון ההצלה הלאומי אינו יכול באמת לטפל בפינוי מאות נפגעים מבלי להסתמך על ארגוני ההצלה שבגליל. הם ידעו שהסתמכות על מד"א משמעותה שיוזעקו אמבולנסים מפאתי חיפה הדרומיים, בזמן שבטבריה ובראמה יש עשרות ניידות איכותיות וזמינות, כולל ניידות טיפול נמרץ ברישיון ובפיקוח משרד הבריאות.
בימים שאחרי האסון עוד שמענו את התירוצים, ובראשם: "איך יכולנו לקרוא לאמבולנסים הגליליים, הרי הם לא באפליקציה שלנו?" בפועל, מד"א היא זו שעשתה ועושה הכל כדי לא לחבר את מתנדבי ארגוני ההצלה המקומיים לאפליקציה. הפוליטיקה הקטנה מנצחת את ערך שמירת חיי האדם. ולכן – גם באספקט הזה – נותר רק לקוות של"ג בעומר יעבור השנה בשלום.
מי שחושב שמדובר במצוקה שנוגעת רק לעיתות חירום – טועה. מחקר של "הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל" עם שותפים מהאקדמיה ומבתי החולים הראה שתושבי הגליל מעדיפים לנסוע במכונית לבית חולים במצבים מסכני חיים. בדיון שהתקיים בוועדת הבריאות של הכנסת תיארה בדמעות ח"כית שמתגוררת בגליל איך איבדה את אביה בדמי ימיו.
באותה ישיבה סיפר אחד הנוכחים (לא דיבר בדיון) למי שרק היה מוכן לשמוע, איך נקטפו חייו של אחד מתושבי כפרו כמה שעות לפני הדיון. מוקד 101 שלח אמבולנס מאיפשהו, דקות רבות נקפו, והשכנים החלו להתקשר לארגונים המקומיים. כל האמבולנסים הגיעו יחד, למרות שאלה של הארגונים המקומיים הוזעקו הרבה אחרי.
במוקד 101 נדרשת רפורמה עמוקה, עם וללא קשר לאסון מירון. המוקד הזה צריך להידמות ל-911 של מדינת ניו-יורק – מוקד אליו כפופים כל האמבולנסים הפועלים תחת רגולציה ממשלתית. זה יציל הרבה חיי אדם בחירום וגם בשגרה.
